אני ושולה | כך תצליחו עם שערות שולמית

אחת מהיפות ביותר, דיווה אמיתית. אצילית ועדינה, אבל כצמח בית עשויה להיות די מאתגרת. בעיני לגמרי שווה את 'המאמץ', לכן כתבתי את המדריך שיסביר איך עושים את זה נכון:

היא כנראה הצמח שניסיתי לגדל בבית הכי הרבה פעמים לאורך השנים. מאחר ונכשלתי איתה כמה וכמה פעמים (לא קשה), אבל לא התייאשתי, קראתי, חקרתי ובעיקר התנסיתי – פיצחתי את זה! פיצחתי אותה! והיא כזו מהממת שממש שווה את ה(סו קולד)מאמץ. למה סו קולד? כי זה לא באמת מאמץ כמו שזה למצוא לה את התנאים המיטיבים שהיא זקוקה להם כדי לשגשג.

כשהיא משגשגת היא צמח דיווה: יפיפייה ואצילית. כשהיא לא מקבלת את מה שהיא צריכה– אה! אין אצלה חוכמות. היא פשוט מסובבת את הגב וסוגרת הבסטה. דיווה. 

אז קודם כל – הידעת? –
בניגוד להמון צמחים אחרים שאנחנו מגדלים ומקורם ביערות הגשם (כל הצמחים הטרופיים הכה טרנדיים) או מהמדבריות (הסוקולנטים, כנ״ל) שולה היא צמח מקומי, שרך רב שנתי נייטיב לגמרי. היא צומחת במקומות מאוד לחים: מערות, נחלים, מעיינות, בין הסלעים. מעבר לזה, היא אפילו אכילה ובעלת לא מעט תכונות רפואיות בפולקלור צמחי הרפואה המקומי.

הערבים מגדילים לעשות ומכנים אותה שערות המכשפה, או כוסברת השאול (מואהאהאה) וחלק מהם אף נמנעים לאכול אותה בגלל שבית הגידול שלה נחשב בית גידול של שדים ורוחות. ספוקי.

 רוצים שהיא תצליח לכם? בארור. אז הנה כמה קווים מנחים עבורכם, אם תעקבו אחריהם בהתמדה היא תשגשג ואתם תתענגו.

1. מה שאתם לא עושים,
אל תתנו לאדמה בעציץ שלה להתייבש לעולם.
אבל שלא תהיה ספוגה בטירוף, רק לחה. כל הזמן. פשוט אל תתנו לה להתייבש כי זה התנאי הראשוני להצלחה שלה. מה זה אומר בעצם? שכדי להצליח איתה היא צריכה להיות בהישג העין שלכם (הי, לא אמרתי שהיא פשוטה, רק שהיא שווה את זה)

2. ניקוז, מיכל ואדמה.
בגלל שהיא דורשת הרבה מים באופן יחסי, היא חייבת להיות בכלי מנוקז היטב (ובשפה פשוטה: שיש לו לפחות חור אחד, רצוי כמה) עם אדמה מאווררת מאוד, כדי למנוע מצב של רקבון במערכת השורשים שלה.

הכלים הכי טובים לניקוז הם דווקא מיכלי הפלסטיק של המשתלות, הם מרובי חורים. אבל אם אתם רוצים שהיא תעבור לחרס, לכו על טרה קוטה נטורל, בלי גלזורה – הטרה קוטה נושמת ומאיידת מים גם דרך הכלי עצמו (ולא רק דרך החור ניקוז הבודד בתחתית), מה שימנע רקבון אם במקרה תציפו אותה. 

עוד נקודה בהקשר הכלי: היא לא מתה על מעברים, ועוד יותר מזה חשוב שאם העברתם אותה לכלי גדול יותר, שימו לב שלא יהיה משמעותית גדול יותר, רק במידה אחת או שתיים. (זה נכון לכל הצמחים אגב. זה עושה להם שוק בשורשים אם מעבירים אותם לכלי גדול מדי, ביחס למה שהם נמצאים בו עכשיו.)

3. הרבה אור, אפס שמש ישירה.
אבל ברצינות, אפס. היא רגישה לקרינת קרני שמש ישירות והעלים שלה יישרפו כתוצאה מחשיפה ישירה אליהם.
בטבע היא צומחת ומשגשגת כאמור במקומות ממש חשוכים אבל אישית לא הצליח לי איתה במקומות שיש בהם ממש מעט אור.

בשנה האחרונה היא משגשגת אצלי בחדר המקלחת, על אדן חלון צפוני לא גדול בכלל.
כולה הוד והדר. העדינות והגוונים של העלים שלה עושים לי נעים בעינים מדי יום ביומו.
ענין המיקום במקלחת סוגר גם את הפינה של הלחות: מקבלת כמה פעמים ביום בוסט של רסיסי לחות באויר, וגם לא מתייבשת לעולם. קרוב לעין קרוב לברז וכו’.

דרך נוספת לספק לה את זה שלא בחדר המקלחת היא להעמיד אותה לצד צמחים נוספים, או בתוך טרריום. ו/או לרסס אותה עם שפריצר על בסיס יומי. רצוי עם מים מסוננים או מהפילטר, נו מה. 

5. היא רגישה לרוחות.
לכן אם היא ממוקמת ליד חלון תוודאו שבימים עם רוח חזקה החלון סגור והיא מוגנת.

6. אם היא עושה קולות של דיווה וגוססת לאיטה, רגע לפני שאתם מתייאשים ממנה, נסו לגזום אותה ממש משמעותית, ואם יהיו לה את כל התנאים האלה ^ היא תתחדש במלוא כוחה.

נסו ושתפו איך זה עבד לכם! כאן בתגובות או
בקבוצה בה אנחנו מדברים על צמחי הבית שלנו בלי להרגיש משוגעים מדי 🙂 

בהצלחה!