מה היא יותר - יפה או מתאבדת סדרתית? ובכן, אם תרצו אין זו אגדה. מדריך להצלחת הגולגולית
באנגלית הכינוי שלה רומנטי כמעט כמו המראה שלה: String of Pearls.
השם הלטיני הרשמי הוא Senecio rowleyanus
בעברית, יש הקוראים אותה סביון כדורי, או גם פנינית.
ואני, ביני לבינה מכנה אותה ״גולגולית אצילה״. סתאאם.. רק גולגולית. והיא נהדרת!
בואו נדבר שניה על אסטתיקה. האסתטיקה של צמחי הבית, כמו כל אסתטיקה בעצם, נתונה להעדפה אישית; בסופו של דבר זה ענין של טעם. אחד יתאהב בצמח אחד ושניה תתמוגג מצמח אחר. אז כדאי לברר עבור עצמנו מה עושה לנו טוב בעינים, ובלב.
אני למשל הבנתי שאני ממש נהנית מהצמחים היותר עגולים, עם עלווה מעוגלת, ופחות מהחדים והזוויתים. אתם יכולים לתאר לעצמכם/ן אם ככה כמה אני אוהבת את הגולגולית שלי!
אחרי שאיבדתי איזו אחת או שתיים (ספויילר: זה לא קשה. הו, זה ממש ממש קל) חקרתי אודותיה והנה מה שגיליתי; שמחה להגיד שכל מה שתקראו עכשיו מגובה בהתנסות ועובד יופי.
אז ככה תוכלו לגדל אותה ולהנות ממנה לאורך זמן (בטיפול נכון היא יכולה להחזיק שנים) :
הדבר הכי חשוב לדעת על הגברת הוא שהיא ממש לא טולרנטית כלפי עודף מים. הו לא. בקטע הזה היא ממש דיווה: קצת לא בכיוון וזהו, נסגר הענין.
השורשים שלה ממהרים להירקב כתוצאה מהשקיית יתר, וזה משהו שמומלץ לשים לב אליו עוד בשלב המשתלה, כי לא מעט פעמים כשקונים אותן הן כבר בתהליך רקב, שעדיין לא נראה על פניו, ותוך זמן קצר הן מצטמקות וקמלות אצלכם בבית. אז דבר ראשון תדעו שזה לא אתם!
ואל תתייאשו ממנה כל כך מהר.
מה לעשות? אתם יכולים לבדוק מה מצב השורשים שלה במשתלה (ברפרוף) או מיד שהיא מגיעה אליכם הביתה.
ספוגה במים? העבירו אותה לכלי עם אדמת שתילה מאווררת במיוחד (רצוי מיקס של קקטוסים, יש בהם יותר קלקר > יותר אוורור) ויבשה. ואל תשקו עד שהאדמה תתייבש לגמרי. אבל לגמרי.
זה יכול לקחת גם חודשים!!
אבל, היא סופר סבלנית כלפי יובש, סוקולנטית אצילה שכמותה.
כאן זה עשוי להיות מעט טריקי, תהיו איתי רגע: אם היא אכן הגיעה כבר במצב של השקיית יתר מהמשתלה, ואתם העברתם אותה לאדמה יבשה, היא עשויה לעבור דרך שלב שבו היא מתגברת על הכמעט רקב בשורשים, וחלק מהחוטים והכדורים שלה עשוים להתייבש ולהצטמק. הנטייה הטבעית תהיה לחשוב שחסרים לה מים. אז לאאאא! תתגברו על הנטיה הטבעית, תגזמו את המצומקים ובעיקר – אל תשקו אותה. תהיו חזקים. תחזיקו מעמד.
היא תתגבר ותודה לכם. ואתם תודו לי. 🙂
בענין הכלי, היא תעדיף כלי חרס נטול גלזורה – כמו עציצי טרה קוטה למשל – כדי שהלחות מהקרקע תוכל להתאדות יותר בקלות. הפלסטיק, וזה שמדובר בחומר לא אוורירי בעליל, הוא חלק מהסיבה שהשורשים שלה נוטים להרקב מהר.
דיווה כבר אמרנו לא?
אור
היא אוהבת הרבה אור. ויכולה להכיל בכיף שלה גם שמש לא חזקה של בוקר או סוף היום.
רוח
היא גם ממש רגישה לרוחות פרצים. (גם אני דרך אגב:) אז אל תשימו אותה במקום כזה שטוף רוחות בחוץ, כי היא פשוט לאט – אבל בטוח – תקרוס לתוך עצמה.
דישון
כן. היא תעריך את זה, במיוחד בחודשים היותר קשוחים של הקיץ.
עובדות בונוס:
במקור היא צמח מקומי מהחלקים היבשים של יבשת אפריקה. כן כן. שמה היא משתרעת על הקרקע ומשרישה את עצמה לרוחב האדמה. הייתי רוצה לראות את זה, בחיי.
היא רעילה! לכן טוב שתהיה תלויה ולא בהישג ידם של קטנטנים או בע״ח. זה מסתדר נהדר עם העובדה שהיא צמח אידאלי לתלייה.
נסו ותהנו.
וספרו לי בקבוצה או בתגובות מה היה נסיונכם איתה ואם הפוסט הזה עזר לכם לפצח אותה.
היא בהחלט שווה את הניסיון.
2 Comments
באיזו תדירות את ממליצה להשקות את הדיווה?
הי מאי, אני לא ״מאמינה״ בתדירות קבועה אלא בפיתוח היכולת להבחין מתי היא יבשה לחלוטין, ורק אז להשקות.
בחורף למשל זה יכול לקחת בקלות כמה חודשים, בקיץ גם יכול להיות למעלה מחודש בין השקייה להשקייה.
החוק עם סוקולנטים בכלל ואיתה בפרט, הוא שעדיף מקדם הגנה ביובש – אליו הם טולרנטים ומעדיפים, מאשר לעודף.
במילים אחרות, היכולת שלהם להתמודד עם יובש עולה עשרות מונים על היכולת להתמודד עם עודף מים –
כל זה בהנחה שהם מקבלים מספיק אור, וקצת שמש ישירה מה טוב.